אז מה חשוב לדעת לקראת הפגישה הראשונה בנושא
פוסט אורח מאת עו"ד עינת ניימן
לקראת הכנת ייפוי כוח מתמשך, הפגישה הראשונה מתקיימת עם האדם שעורך את ייפוי הכוח (שנקרא: "הממנה"). אם הממנים הם בני זוג, אני נפגשת עם שניהם.
פגישה זו מתקיימת עם הממנים לבדם, ללא משתתפים נוספים, והיא חשובה ביותר.
המטרה בעריכת ייפוי כוח מתמשך היא לבחור מראש אדם שהממנה סומך עליו שידאג לטובתו, שמכיר את רצונו ובחירותיו של הממנה, למצבים של חוסר כשירות שעלולים להתרחש בעתיד.
במסגרת ייפוי הכוח המתמשך קובע הממנה כיצד יופעל ייפוי הכוח, ונותן הוראות והנחיות כיצד על מיופה הכוח לבצע את תפקידו.
כדי לסייע לאדם לקבל החלטות נכונות, לשמור ולהגן על האינטרסים שלו וגם על שלום הבית במשפחה, חשוב לי, כעורכת הדין, לברר וללמוד היטב על אורח החיים של המשפחה, בני המשפחה והיחסים ביניהם.
בפגישה זו אני מבררת האם הממנה נשוי, בפרק א' או ב', או נמצא בזוגיות כלשהי. מיהם ילדי הממנה? היכן הם מתגוררים – בקרבה לממנה, ברחבי הארץ או בחו"ל. מהי מערכת היחסים במשפחה? האם קיים כבר כיום ילד שמעורב יותר בטיפול? האם מקובל במשפחה לשתף את הילדים בפרטי הרכוש ובהחלטות כלכליות ורפואיות?
בפגישה אני מבררת אם קיימים מתחים, סכסוכים או משברים ידועים. האם הילדים מסוגלים לקבל החלטות יחד? האם הילדים פנויים לקבל עליהם את התפקיד של מיופה כוח? האם יהיו מעוניינים בכך?
כפי שכתבתי, פגישה זו נעשית עם הממנה או הממנים לבדם, ללא משתתפים אחרים, כדי לאפשר להם ליידע ולהתייעץ בדיסקרטיות, ללא חשש או אי נעימות.
בפגישה הממנים ואני מקיימים חשיבה משותפת, את מי מתאים ונכון למנות, מה תהיה חלוקת האחריות בין מיופי הכוח, האם יש קרוב משפחה שרצוי דווקא לא למנות.
במקרה בו טיפלתי לאחרונה סיפרו לי ההורים – הממנים, שיש להם ארבעה ילדים, כולם מתגוררים בקרבת מקום. שלושת הילדים הגדולים "מסודרים", דהיינו: נשואים ועובדים, אולם הבן הצעיר מתאושש בימים אלה מקריסה כלכלית של עסקו, מתקשה במציאת זוגיות, מסתייע בטיפול בבריאות הנפש ונתמך על ידם כלכלית.
ההורים סברו, כי לא יהיה נכון למנות את הבן הצעיר כמיופה כוח, אולם חששו להפלות בין הילדים ולגרום לעלבון או אי נעימות כלשהי.
לאחר התייעצות ושקילת האפשרויות בפגישה עם הממנים, הפתרון שמצאנו היה, שההורים הודיעו לילדיהם כי החליטו למנות שני ילדים בלבד, והואיל וכולם ראויים ורצויים, החליטו למנות את שני המבוגרים – וכך היה.
כדי לשמור על שלום הבית, הודיעו ההורים, כי שני הילדים הצעירים יהיו מיודעים להפעלת יפוי הכוח ולכל פעולה מהותית שיבצעו מיופיי הכוח. כל ארבעת הילדים הוזמנו לחתימה על יפוי הכוח, קיבלו הסברים ממני ומההורים וכן העתק מייפוי הכוח, וכך נחה דעתם.
במקרה אחר בו טיפלתי, הגיעה אלי אישה אלמנה, ולה שני בנים. היא סיפרה, כי הבן האחד מסייע לה ומטפל בה במסירות, ואילו הבן השני מתנכר אליה, מתעלם, מרחיק ממנה את ילדיו וכמעט וניתק עמה כל קשר.
חקרתי ודרשתי היטב, ביקשתי ממנה לספר את שורשי הסכסוך, ואף ניסיתי להמליץ בפניה על טיפול משפחתי או ייעוץ כדי לנסות ולגשר על הפערים, אך לשווא.
אותה אישה היתה איתנה בדעתה, כי ברצונה למנות את הבן האחד, בלבד, מבלי ליידע את הבן האחר, וחלק מההוראות הספציפיות בייפוי הכוח היו, כי יש לשמור על סודיות מפני הבן האחר – וכך היה.
מקרים מורכבים יותר, הם כאשר אדם מצוי בזוגיות שניה ומתגורר עם בן או בת הזוג, ולו ילדים מהקשר הראשון, ומעוניין לערוך את ייפוי הכוח המתמשך.
במקרים כאלה, חשוב להבהיר האם הממנה מעונין כי בן או בת הזוג מפרק ב' יתמנו כמיופי כוח, ולהסדיר אפשרויות להמשך מגורים משותפים גם במקרה של חוסר כשירות, ככל ששני הצדדים יהיו מעוניינים בכך. כמו כן צריך ללבן מי יטפל בממנה במקרה זה, כדי שהנטל לא ייפול על בן או בת הזוג, ולקבוע מי יהיה אחראי על כספים, החלטות כלכליות ורפואיות, תשלומים למטפל או למטפלת וכדומה.
כדי לתת מענה מיטבי במצבים של פרק ב', יש לערוך שלושה מסמכים: הסכם ממון, ייפוי כוח מתמשך וצוואה, ולוודא כי אין סתירה ביניהם.
לכל משפחה ניתן להתאים את המסמך הנכון והמדויק עבורה, במחשבה ובשיקול דעת.
לשאלות נוספות מוזמנים ליצור קשר.
האמור כאן נכתב באופן כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, מומלץ לכל אדם הזקוק לכך, לקבל ייעוץ משפטי אישי לפי נסיבותיו האישיות.
